<h1>הרוקח סימנים תנ"ח—תנ"ט</h1>
<h2>דף לו.</h2>
נותן טעם לפגם. בע"ז בפ' אין מעמידין (דף ל"ו) פסקינן הילכתא נותן טעם לפגם מותר, היינו בדיעבד. וכן פסקי' הלכתא בשלהי ע"ז אם נשתמש עד שלא הגעיל. וכן בפ' ב' דע"ז גבי שליקא דארמאי. וכן גבי דבש של גוים. וכן משמע גבי קורט של חלתית. ור"ת היה מחזיק סתם כליהם בתורת בני יומין מקורט של חלתית. וקיימא לן השוחט בסכין של גוים קולף, הילכך גוים שחותכין כרישין בסכיניהן דמי לקורט של חלתית ואסור אם לא יסיר מקום החתך, וכדאמר בפ' כל הבשר גבי (צונן) [צנון] שחתכו בסכין או שליקא דאסיר. וסכין של א"י צריך להגעילו כסכיני דפיסחא בפ' כל שעה (ל' ע"ב), אבל ארוך שצולה בו טעון ליבון כדאיתא בתוספת' הסכין מלבנו ובפ' הכל שוחטין (ח' ע"ב) שילבנה באור. וכן בשלהי ירושלמי דע"ז. ונותן טעם לפגם דמותר באיסורין שהם בס' אבל איסור שהוא במשהו אפי' לפגם אסור, בפ' בת' דע"ז (ס"ו ע"א) חמרא חדתא בענבי מכלל דרישא יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והם מותרות ואם היו מבוקעות אסורות בנותן טעם אי במשהו למה לי הנאתו בנותן טעם, מכלל במשהו אפי' לפגם אסור. ובפסחים בפ' כל שעה (ל' ע"א) גבי קדירות בפסח ישברו דבמינן בכל שהוא מיתסר, שמע מינה אפילו לפגם אסור.
<h2>דף לט.</h2>
נותן טעם לפגם. בע"ז בפ' אין מעמידין (דף ל"ו) פסקינן הילכתא נותן טעם לפגם מותר, היינו בדיעבד. וכן פסקי' הלכתא בשלהי ע"ז אם נשתמש עד שלא הגעיל. וכן בפ' ב' דע"ז גבי שליקא דארמאי. וכן גבי דבש של גוים. וכן משמע גבי קורט של חלתית. ור"ת היה מחזיק סתם כליהם בתורת בני יומין מקורט של חלתית. וקיימא לן השוחט בסכין של גוים קולף, הילכך גוים שחותכין כרישין בסכיניהן דמי לקורט של חלתית ואסור אם לא יסיר מקום החתך, וכדאמר בפ' כל הבשר גבי (צונן) [צנון] שחתכו בסכין או שליקא דאסיר. וסכין של א"י צריך להגעילו כסכיני דפיסחא בפ' כל שעה (ל' ע"ב), אבל ארוך שצולה בו טעון ליבון כדאיתא בתוספת' הסכין מלבנו ובפ' הכל שוחטין (ח' ע"ב) שילבנה באור. וכן בשלהי ירושלמי דע"ז. ונותן טעם לפגם דמותר באיסורין שהם בס' אבל איסור שהוא במשהו אפי' לפגם אסור, בפ' בת' דע"ז (ס"ו ע"א) חמרא חדתא בענבי מכלל דרישא יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והם מותרות ואם היו מבוקעות אסורות בנותן טעם אי במשהו למה לי הנאתו בנותן טעם, מכלל במשהו אפי' לפגם אסור. ובפסחים בפ' כל שעה (ל' ע"א) גבי קדירות בפסח ישברו דבמינן בכל שהוא מיתסר, שמע מינה אפילו לפגם אסור.
<h2>דף סו.</h2>
נותן טעם לפגם. בע"ז בפ' אין מעמידין (דף ל"ו) פסקינן הילכתא נותן טעם לפגם מותר, היינו בדיעבד. וכן פסקי' הלכתא בשלהי ע"ז אם נשתמש עד שלא הגעיל. וכן בפ' ב' דע"ז גבי שליקא דארמאי. וכן גבי דבש של גוים. וכן משמע גבי קורט של חלתית. ור"ת היה מחזיק סתם כליהם בתורת בני יומין מקורט של חלתית. וקיימא לן השוחט בסכין של גוים קולף, הילכך גוים שחותכין כרישין בסכיניהן דמי לקורט של חלתית ואסור אם לא יסיר מקום החתך, וכדאמר בפ' כל הבשר גבי (צונן) [צנון] שחתכו בסכין או שליקא דאסיר. וסכין של א"י צריך להגעילו כסכיני דפיסחא בפ' כל שעה (ל' ע"ב), אבל ארוך שצולה בו טעון ליבון כדאיתא בתוספת' הסכין מלבנו ובפ' הכל שוחטין (ח' ע"ב) שילבנה באור. וכן בשלהי ירושלמי דע"ז. ונותן טעם לפגם דמותר באיסורין שהם בס' אבל איסור שהוא במשהו אפי' לפגם אסור, בפ' בת' דע"ז (ס"ו ע"א) חמרא חדתא בענבי מכלל דרישא יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והם מותרות ואם היו מבוקעות אסורות בנותן טעם אי במשהו למה לי הנאתו בנותן טעם, מכלל במשהו אפי' לפגם אסור. ובפסחים בפ' כל שעה (ל' ע"א) גבי קדירות בפסח ישברו דבמינן בכל שהוא מיתסר, שמע מינה אפילו לפגם אסור.
<h2>דף סח:</h2>
נותן טעם לפגם. בע"ז בפ' אין מעמידין (דף ל"ו) פסקינן הילכתא נותן טעם לפגם מותר, היינו בדיעבד. וכן פסקי' הלכתא בשלהי ע"ז אם נשתמש עד שלא הגעיל. וכן בפ' ב' דע"ז גבי שליקא דארמאי. וכן גבי דבש של גוים. וכן משמע גבי קורט של חלתית. ור"ת היה מחזיק סתם כליהם בתורת בני יומין מקורט של חלתית. וקיימא לן השוחט בסכין של גוים קולף, הילכך גוים שחותכין כרישין בסכיניהן דמי לקורט של חלתית ואסור אם לא יסיר מקום החתך, וכדאמר בפ' כל הבשר גבי (צונן) [צנון] שחתכו בסכין או שליקא דאסיר. וסכין של א"י צריך להגעילו כסכיני דפיסחא בפ' כל שעה (ל' ע"ב), אבל ארוך שצולה בו טעון ליבון כדאיתא בתוספת' הסכין מלבנו ובפ' הכל שוחטין (ח' ע"ב) שילבנה באור. וכן בשלהי ירושלמי דע"ז. ונותן טעם לפגם דמותר באיסורין שהם בס' אבל איסור שהוא במשהו אפי' לפגם אסור, בפ' בת' דע"ז (ס"ו ע"א) חמרא חדתא בענבי מכלל דרישא יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והם מותרות ואם היו מבוקעות אסורות בנותן טעם אי במשהו למה לי הנאתו בנותן טעם, מכלל במשהו אפי' לפגם אסור. ובפסחים בפ' כל שעה (ל' ע"א) גבי קדירות בפסח ישברו דבמינן בכל שהוא מיתסר, שמע מינה אפילו לפגם אסור.
